גברת נוגה דובקין מצפת מוסרת שיעור קבוע בישוב כרם בן זמרא שבצפון הארץ. באחד השיעורים פנתה אליה אחת המשתתפות וביקשה ממנה לכתוב לרבי על חודשי הריונה האחרונים ושתהיה לידה קלה.נוגה כתבה, הכניסה את המכתב ל"אגרות הקודש", אך משום מה לא הציצה לראות את תשובת הרבי.
שלושה ימים אחר-כך נודע לגברת דובקין על מקרה יוצא הדופן שאירע לאותה אשה. ’למחרת השיעור - סיפרה האשה - נסעתי לצפת לעריכת קניות שגרתיות. משום מה הרגשתי דחף לא מוסבר לערוך ביקור אצל רופא המשפחה. לאחר בדיקות הריון שגרתיות הבחנתי כי המצב לא טוב. הודיעו לי כי דופק העובר הולך ונחלש! הרופא הורה לאחיות להתכונן לניתוח! קשה היה לי לעכל זאת, אך כאשר שמעתי שדופק העובר קרוב ל -0- קיבלתי את החלטת הרופא.
במהלך הלידה התברר כי חוט הטבור נכרך סביב הצוואר, דבר שגרם לבעיה אנושה, אך התוצאה: תינוקת בריאה!
גברת דובקין ששמעה את הסיפור נזכרה כי בעצם לא הציצה לראות מה ענה הרבי על הבקשה. כאשר פתחה את כרך ו’ בו הכניסה את מכתב הבקשה נדהמה לקרוא :"ויהי-רצון מהשם- יתברך אשר ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל. ובטח ממלאה אחר הוראת הרופא המבקר מזמן לזמן כמנהג המדינה. והלידה תהיה בעתה ובזמנה ובנקל…וירוו ממנה אידשע נחת וכו’"!!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה