התופעה כבר מזמן חצתה את הגבולות של מקום, זמן וכו'. מזמן לזמן אנו מתבשרים על עוד אחד שזכה לראות בעניו את הרבי שליט"א מלך המשיח.
סיפורים רבים כבר פורסמו בנושא, ואף יצא ספר מיוחד המלקט את העדויות האישיות המקיפות אנשים מכל רבדיה השונים של האוכלוסיה.
הסיפור הנוכחי מכה גלים בשבועות האחרונים בקהילת חב"ד נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, ואף התפרסם בקרב רבים מחוץ לעיר.
פנינו לרב יוסף יצחק ניסלביץ, אביו של בעל המעשה, על מנת לשמוע מפיו את הדברים:
"הסיפור אירע בשבת פרשת תרומה, לפני כשלושה שבועות, כמידי שבת ישבנו לסעודת השבת כל המשפחה. מסביב הסבו ילדי המשפחה והכל היה נראה כרגיל.
ניגנו ניגונים חסידיים, כשאנו משלבים כהרגלינו ספורים חסידיים, ניסים ומופתים, ומספרים נקודות מפרשת השבוע.
מאחר ופרשת השבוע עסקה בתרומות לבנין המשכן, התגלגלו דיבורים, מטבע הדברים לנושא המשכן וכליו, על כל גילגוליו, בתי המקדשות הראשון והשני שחרבו, וכמובן בית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו.
אחד הילדים, מנחם מענדל בן השש, ציין לפתע כי שמע ממורו ר' גיא מלכא מלמד בחידר חב"ד בנחלת הר חב"ד קרית מלאכי, כי בית המקדש יתגלה ב-770 שבניו יורק, ומשם יטוסו כל בתי הכנסיות וכל היהודים מכל העולם לבית המקדש בירושלים, כשאת כל השיירה המופלאה יוביל כמובן, משיח צדקנו - הרבי שליט"א.
"אני, הוסיף הילד, מאוד מפחד לטוס על ענן בגובה השמים, אני אעצום את העיניים ולא אסתכל על הדרך"...
תוך כדי דיבור, אני לפתע מבחין שמשהו קורה לו. עוד לפני שמישהו שואל אותו, הוא התחיל לזעוק שהוא רואה פה בחדר הסלון את הרבי שליט"א מלך המשיח.
הוא החוויר והסמיק חליפות, ונראה היה כמבוהל לחלוטין, הוא אפילו פחד להסתכל לעבר המקום.
פניתי אליו ושאלתי אותו: "מנדל'ה, איפה אתה רואה בדיוק?" "הוא הצביע לכיוון ואמר "הנה הנה פה אני רואה אותו".
הוא נצמד אלי בבהלה אמיתית, תוך שהוא מביט מידי פעם לכיוון. המחזה נמשך מספר שניות ארוכות. ולאחר מכן שאלתי אותו "האם אתה רואה כעת?"
הוא הסתכל שוב, ואמר שלא, אך לא חלפו אלא מספר שניות, ובפעם השלישית באותו יום הוא אמר: "הנה אני רואה אותו פה, על יד נרות השבת".
ההתרגשות כבשה את כולנו, מיהרתי לומר לו: "תבקש כעת ממנו שיבוא כבר לגאול את עם ישראל". הילד התחיל לומר, ואז הוא אמר: "אני רואה אותו כעת פה לידינו, ממש מאחוריך".
הכרזנו יחד כל המשפחה, וביקשנו מהרבי שליט"א מלך המשיח שיבוא לגאול את כל עם ישראל, ושכבר יאמר לצרותינו די.
דקות ארוכות מאוחר יותר, אמרתי לילד, שכזה סיפור מן הראוי לפרסמו, אך הילד סירב, וטען כי לא נעים לו לפרסם את הדברים. החלטנו שהוא ישאל באמצעות האגרות קודש.
מאחר ומדובר בשבת, הילד נעמד כשכרך י"א בידיו ושאל בקול את ספקותיו. התשובה שנפתחה בעמוד רל"א, לא הותירה ספקות:
"...היינו - בכל מקום ובכל זמן, שנצחיים הם חפצי שמים, לחזק קהלות ישראל אשר בארצות הברית...
עדי ירחם הוי' את שארית עמו ויקויים היעוד, שכל המאמינים בתורה ובמשה רבנו מחכים עליו, שיעמוד איש הוגה בתורה ועוסק במצות, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, והוא יקבץ נדחי ישראל ויוציאנו מגלותנו - בגאולה האמיתית והשלימה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה